קווים מפוספסים
מעטרים את אחיזתנו,
לעתים מביאים אותנו לאחוז
ואז להרפות,
אך לעולם לא להיפך ידענו,
תמיד היה כדי שלא יהיה עוד
ועוד ועוד.

על דף אחד
כתבתי לך מתכון לעוגת תפוחים
ועל דף אחר כתבתי
שיר טוען ייסורים.
זה שיישלף הוא
כל שתדעי.

ההחלפות האסורות בינינו
תמימות מכדי להיות,
אני כותב אלייך
ואת שותקת אליי
אמיתות.

חלומי לצבוע וילונותייך,
שרקמת במו ידיים,
בצבעי שלכת ופריחה
שיתארו בעינייך
את קיומי אותך,
חלום גדוע הוא,
משום שאמנם נלכדתי בך,
אבל היה זה בגוף אחר של זמן.