עמדתי על המזח מול הים, הגלים מתנפצים לכל עבר, מים מלוחים
ניתצים באויר.
ניסיתי להוציא קול, אך הים כ"כ גדול ואני כ"כ קטנה.
רק קול קטן הצליח לצאת, הצליח להשתחרר.
שאלתי את הים אם הוא רוצה שאשיר לו, אך הים לא ענה, רק הגלים
המשיכו להשתולל.
ספרתי לו, שיש לי שיר להשמיע לו והים שוב לא ענה, רק סער
וגעש.
על המזח מול הים, אני שרה לו שיר על אהבה לא אפשרית.
הים כ"כ גדול, מלא עוצמה וכוח, ושירי ואני כ"כ קטנים, אך כ"כ
חזקים.
הים שומע אותנו, מכניס אותנו למרחב שלו, עוטף אותנו בגליו.
השיר נגמר ומתחיל מחדש ולידי גל נשבר ומתיז עלינו מים מלוחים.
אנחנו ממשיכים להתנגן והגלים ממשיכים לסעור ולהתנפץ.
לבסוף השיר התעייף ונדם ונותרנו הגלים ואני, על המזח מול הים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.