כפות רגליים של שבילי קיבוץ יחפים, בין עטלפי פטל.
בדלי סיגריות גוויות לכביש אספלט יחיד - פוסע אט -
אל זיוה של בת הצחוק המתגלגלת בשיחים רוקדים לרוח.
נקיפות ירח לוטפות לשיער המתבדר
בריחות הנצח הזוחל בריר השבלולים.
שמיים סוהרים אל אין הענן, העבים מתנסרים עד דק
לסדק שכינה, צוהרים פורצים בשוך הסערה
לכלות את הריק.
7.9.08
לנדב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|