|
קבצני הרחוב הם למעשה אנשים קדושים
כמו בציורים של רמברנדט
אני כורע ברך לפניהם
ומשליך מטבע לרצפה.
המילים נאמרות בשקט מופתי
כמו צלצול פעמונים ארוך
העיניים נוזגות בי רצף הארה
העולם קופא ממשך.
על הסבל נאמרו מילים של אש
מערכי חזיתות הסתדרו מנגד
כוחות המלחמה אחזו ברטט
להבות גדולות על פני השמים.
אני יודע לאהוב
לאורך כל צירי הדעת
מיתרים סמויים של חוסר הכרה
נושבים בקסם מקצבי הערפל. |
|
|
שאלתי את אנה
פרנק אם היא
רוצה לצאת איתי,
היא ענתה לי:
"רגע, אני אבדוק
ביומן".
אדולף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.