כשרון הלך היא הפסיקה לשיר
התווים נדמו, הגיטרה העלתה אבק ועובש
היא איבדה את הקצב
ואת העשתונות
והפזמון רק חזר על עצמו מפיהן של כל החברות.
והיא רצתה קצת לפזם
אבל לא יצא לה צליל
ובטח שלא בית,
וכמו בכל יום רגיל
היא לא יצאה מהבית.
רצתה לזמזם אבל כאב לה הגרון
והדמעות חנקו אותה
וגם העיתונים.
והמחוגים זזו, לא תמיד שמים לב אליהם אבל בעצם הם זזים תמיד.
ואחרי שעבר זמן מה המחוגים כמו ניגבו את הדמעות
והכל חזר על משכנו בשלום.
כן יהי רצון.
כי כשרון הלך
זה ממש כאב
אחר כך זה יצא החוצה
וכולם אומרים וואו איזה יופי
היא כבר שרה לבד...
כשרון הלך...
אביב בא.
מוקדש לנינט |
