[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלכס רון אנסקי
/
רוני של שחר

עורה כמשי רך
ומתפתל כמו נחש
ומכיש כנחש
אך מה מתוק הוא הארס
מחלחל לוורידים
נספג בדם הסמיך
והנה תגלה
כי הוכשת אחת
לעד מחוסן תהיה
מארס אחרת
ורק לכאב ולאושר
שגרם אותו הנחש,
הנחש הראשון שהכיש-
תיחל

עינייה יוקדות
עוצרות בתוכן
חוכמה ואש וטוב
כולאות כל איש ואישה
מהפנטות כמטוטלת
קולעות ללב האדם-
דמעותיה הלחות,
הלחות וחמות
וחמות כמגע אצבע בגופי

שפתיה לוחשות הן זהב
מים ישברו לצליל פעמוניה
מה עבות אותן השפתיים
אדומות הן כדם
ופוצעות בבשרך
בשעת של סערה
ובשדה מדם עקוב
הן לך משלט ועוגן

דמותה צחה
תאיר כל חדר אפל
והלילה עצמו, רועד מתחלחל
מאור גופה, מאור ליבה
בשעת עוני וסומא
מגדלאור היא
כמצפן היא לך
תאיר חשכה

ליבה אמיץ וחם
אמיץ וקר
שווא תכבוש אותו
שווא תנוח על ירך
כי לבדו פועם הוא הלב
לא למענך דופק כשעון
מתקתק בקצבו הפנימי
ולעד להדביקו לא תוכל

רוח צונן מלטף פנים
כשפוסעת היא לצידך
ותלתל בודד, שחרחר
מעלה באוב זיכרון
של יד האוחזת ביד
ושיערה השחור
שפוך עלי בטן

ושחוק נעוריה
אלוהים, הצחוק
צחוק ילדים הוא
ירוק וכחול
ולחוש בו אפשר
משחרר, מלטף ומשכיח
אהבה נכזבה וכאב
חודר ברזל כמו היה מוחשי
ואבן תנמס לצלילו כסוכר
תשמע את צחוקה,
תפגוש חיוך הענוג
תדע כי לעד זה
התמכרת לנצח
אבוד אתה בין כותלי היותה

לא יום ולא לילה
יכולים להשכיח
זמן, כאב, ייסורים
נסוגים נוכח מבטה
כי הזמן יעצור הוא
כאב לרוך ישבר
ייסורים יטבעו
בצנצנת של דבש
כשהבל פיה
באפך ידגדג
וילפות כפלצור את ליבך

והיה ונפלה
לעולמך העלוב
מאושר מכל אדם תהיה
אך קודר מכל אחר תסיים
כי מלאכים טבעם לתת
לתת ואז ללכת
ועין לא תראה שוב יופי
וכל מגע ישרוף בלהבות
כי מלאכים
שוב לא יפלו ברשתך

כאשר צוהלת
קוץ הופך שושן
ופרדסים בפריחה מלהיבה
מפזרים את ריחה
אביון יגיל פתאום
הן ביתו העני
לארמון יתחפש
כשתפיפות צעדיה
ירעידו קלות
את כותלי הקרטון

בליל ייסוריה
לובש שק העולם
דומייה מחסה
רק שקט אפל צללים
מעזים לרקד בסימטה
ואתה הרועד
מתכסה בשמיכה
ולוחש בלט לכרית
מרגיע אותה ואותך-
עוד יבוא אור של שמחה
וממתין לשחר ראשון
אדמדם וחמים  
כגופה, כשפתיה שלה

אם יקרה ותראה
את אותה הפיה
השמר מפני אהבה
כי מכור תימכר לריח
לריח גופה
המתוק מפרח לילך
ותאמר לה:
ביתי, גלויה לי אליך

התלעות והזמן לא יכלו לו
מקצוות העולם הגיע
ובמרכזו הלוהט לא נשרף
שבעה מדורים בשאול
הוא שרד
ואף בגן-עדן
איננו עצר
הן ידע הוא אותו המכתב
שעתידו אף ורוד
מאותו גן של עדן
כי אל יד לבנה,
אל דמות טהורה
ממוען הוא.

ובאותה הגלויה הבלויה
החשופה לעיני כל
אני, צאן מרעיתך
אני, האביון והדל
בפעם האלף אתוודה:
אומר עדיין שלך
עוד מחפש עיקבותיך
עוד אוהב
עוד מכור







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נו, אמרתי לכם
כבר להפסיק
לשלוח יצירות
לאישור.
אני רוצה שקודם
יאשרו את שלי.


אחד שמסיבות
בריאותיות לא
ימסור את שמו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/10/08 2:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלכס רון אנסקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה