שירלי חן / הולכת לשום מקום |
ילדה שביקשה רק קצת מנוחה
כל יום בלילה לפני השינה
בכתה לאלוקיה שיפסיק את הרע
אלוקים, אלוקים, אלוקים הגדול
בתך פה אובדת, טומנת פניה בחול
חייה סובבים בין שפיות לשיגעון
עוצרת נשימתה עד לאיבדון
בכל יום שעבר הרגישה
שהיא מאבדת עוד פיסה מעצמה
בכל יום שעבר הרגישה
שלא תחזור עוד לעולם
והימים עוברים והילדה
ממשיכה לחייך, בין אותם הצללים
שמחבקים שאוחזים, שלא מרפים
ולחישה אחרונה, כמעט דממה לאלוקים שיצילה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|