המון אנשים, רעש והמולה,
מברכים, מקללים, מחבקים את כל מי שנקלע
להמון, לשיחה, לריקוד, לשירה העצומה,
מתהדקים לכדור אנושי זז ונע,
וכבר אין פנים, אין מילים, אין שום רווח
לנשום, לעמוד, להביט למעלה,
ואני מרוחקת, מתרחקת לאט, מתרחקת לבד,
זה נגמר, ודי.
סלח לי, אתה מדבר, אלי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.