|
כל-כך יפה משתלבות המילים
עם המראות של אנוש וחי וצומח
שאני רואה בגן
ועם קולות האופרטה שמשמיע הנגן
שניצב במרפסתי על השולחן;
ואושרי רב והלב רחב
השיר קולח ואני שמח;
ובקרוב ילוו את זריחת הירח צלילי סונטה לפסנתר.
באמת - מי זקוק ליותר?
|
|
|
- תגיד, לשאול
את אחותה בת ה8
של ידידה שלך כל
כמה זמן היא
מאוננת זה
מנומס?
- בטח סרגון...
בטח...
שלמנאסר יוזם את
רציחתו של סרגון
בעקיפין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.