אני נסיכת מקקים נכה
אמרה לי אליזבט ושתקה
הרעש הזה חודר לעצמות
מרעיד את תפרי התבנית הגדולה.
רכבות לילה אפלות
משקשקות את חלל החדר
למקטעים זהובים בשחור
התדר הזה אוחז באשליה.
מרתפים טחובי משך
מעלים בפני את אבק הדעת
בין פלגי העולמות המתפצלים
האש הזאת שורפת בחיים.
דמויות בשחור מסתדרות למולי
במערכי רגש קסומים
האור הזה מסנוור בעיניים
מקטעים שלווים של הכרה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.