זה כבר כמה ימים
שהכל מסתורי
מסתכל במראה -
לא מזהה את עצמי
מוניות נוסעות בכבישים עמוסים
לוקחות אנשים למקומות משונים
ואני תקוע באותו המקום
מלא בכעס ורגש איום
יושב כלוא בין ארבעה קירות
ולא יודע מה עלי לעשות
רוצה לצעוק, רוצה לברוח
רוצה לבכות, רוצה לשכוח
זה את או זה הוא
זה הם או אתם
אולי זה אני
אבל זה ממש מטמטם
איזה כאב, ממש מועקה
השפיות שהייתה בי פשוט נעלמה
זה השד שכלוא בי ולא מרחם
אם אהיה חזק, אולי גם הוא ייעלם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.