שתיים בלילה והיא מתקשרת
היא יודעת שאני תמיד ער מחכה...
האם תעזור לי אני מתפרקת בין תפילתך לטעות שבו
החורף לבטח לא העונה שלי
הוא מנחם הוא יודע ללטף הוא איתי מאותה הסיבה...
לא רוצה לקפוץ בין מחשבה לפינת השולחן
היין, השכרות והסדינים הלבנים
ואני אומר פשוט תנשמי
התפילה של היום שונה מאז היית פיכחת
בזמנים של שינוי
אני נח על מי מנוחות מחיוכך
את מתבוננת בי
פינת הקסם בין הרווח בשינייך
מתערבבת בלשוני
חלקה היא יורדת עמוק לתוכי
מאיימת על קיומי
הילדות שבך מתחזה לנסיכה
ואני שבוי בזוי בין ההבנה לנשימתי האחרונה
פשוט תנשמי
פשוט תנשמי
את מלהקת אותי לשורותייך
בונה את חיי מעצבת את חושיי
ואז נופלת בו
את מבחינה בין מצוי לרצוי
כשאת מזדיינת איתי
את חושבת עליו
כשאת מוצאת בי נחמה
את בוכה לצד זרועותיו
פשוט תנשמי
פשוט תנשמי...