רוני אפריאט / שוקולד לבן |
היא מלחשת
מבעד לתלתליה הזקורים
כשזוג טלפיה העדין
מלכלך את הסדינים שלי.
"אנחנו",
מתגנבת
חיוך מעוקם על פנים
כפות רגליה מחרסינה
מתנפצות שבבים שבבים
מולי.
"ממריאים"
היא מרמזת,
חותמת שפה בשקיקה
כשגופה הענוג לאין קץ
מתקמר כך בתנור שלי.
החולצה על הכסא
כמעט באותו הגוון
מדיפה מהבל פה
ושוקולד לבן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|