|
נברשות מהבהבות חדלונן
לתוך חדרים טחובי רגש
המילים נעצרות בכסות הגוף
הבשר קמל בגידיו.
חללים דחוסי חשכה
מנטרלים בתנועה מנעולי פחד
שרשראות ארוכות על פני המים
הספינות נושמות מעמקים.
שבשבות כחולות להבה
פועות בצירי העיניים
ערפל סמיך בשמים
הייתי כאן פעם מזמן.
השקט מופר ברעש
אל תוך תשתית אילנות הדעת
פעם נשמתי צלילים אחרים
מבעד לכפות רגליים יחפות. |
|
|
אם אשכחך...
אמם... נו..
זאתי- נו.. איך
קראו לה, נו
קוסאמק...
אחח! אגק...
קומיצה מנסה
להיזכר, אך
לשונו נדבקה
לחיכו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.