[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחר זכריה
/
הקופסא שלי

הכל מתחיל ונגמד בראש שלך בדרך כלל זה אפילו לא מצליח להיגמר
סתם ממשיך בלי סיבה
כמו אבן בחלל החיצון או אטום אחוז טירוף
ואתה לא יודע בכלל כי אתה רוכב על זה כמו על קרן אור שדרכה אתה
רואה את המציאות
לפעמים המוסיקה או הצבעים של השקיעה מזכירים לך ואתה שמח או
שאתה נהיה עצוב
ואז הכל חוזר חלילה ואתה שוב שותק כמו פסנתר בודד יש בך אלפי
מיתרים אך דבר לא מרטיט אותם
כבר ידוע שלהסתובב זה בדיוק כמו לעמוד כי תמיד חוזרים לאותה
נקודה
אולי כי הדרך  לא באמת חשובה אלא הכיוון ממש כמו וקטורים
נשמע מופרך ואפילו מקומם אבל לפעמים זה נכון אפילו יותר מדי
פעמים
כשהייתי קטן לא ידעתי מה אני רוצה להיות רק ידעתי שאני רוצה
להיות משהו אחר גדול כזה שונה לא בשביל שיזכרו אותי
אלא רק בשביל הסיפוק ומה היה נותן לי  הסיפוק לא יודע על זה לא
התעכבתי
ועכשיו עכשיו אני גדול מספיק בשביל לדעת שאני לא יודע למה
רציתי את כל זה
כאילו זה היה הכרחי בכלל לקלוט ולפלוט להאזין ולהביט

לא יכולתי פשוט לראות ולא להתבונן לשמוע ולא להאזין
לא יכולתי כי הייתי חייב לדעת חשבתי שככה אהיה חזק יהיה לי
כוח
חלף הזמן זה שאמור לשנות את התפקוד של הדברים על מנת שלא
נשתגע
והתחוור לי שכל הכוח הזה עקר כמו זרעון חסר זנב
סתם משפריץ ומתפרע חסר כיוון ושליטה וכבר אמרנו שכיוון זה הכל
אז מי אוחז את ההגה שלי ומי את שלך? אנחנו בטח לוחצים על
הדוושה אך רוב הזמן
אוחזים בסיגריה , מעבירים תחנות ברדיו או מלטפים איזה ירך
חשופה
נותנים לתוואי הדרך להכווין אותנו בספונטניות ואז אומרים שהכל
לטובה כאילו יש לנו ברירה
אילו היינו חושבים לרעה היינו מחמיצים פנים  אך למה עצוב
כשאפשר לחייך
ואילו היינו מתכננים את הכל היינו מגלים פתאום שהשגרה מכלה את
ליבנו באיטיות עקשנית וחודרנית  כמו רוח השוחקת את הסלעים
זה הכל בראש שלך גם עכשיו כשאתה מקיש על המקלדת הופך את התחושה
למילים
המילים-השפה שהמצאנו בכדי לנתח את עולמנו כי אנחנו לא
טלפתורים, כמו שהמצאנו שפות מחשב כי רוב האנשים לא מדברים ב
on ו off
אלא אם כן הם גאונים מטורפים שיש להם "בעיית תקשורת" כי הם לא
מצליחים להפוך את הרגשות שלהם לאותיות מלאכותיות
אז במקום זה הם חושבים בגלים רואים מספרים או סתם מדמיינים
אטומים קופצים באוויר
ואפילו הם שלא מצליחים לקלוט או לפלוט את המילים "זה הכל בראש
שלך" אפילו הם יודעים בשפה שלהם
שהכל מתחיל ונגמר בקופסא שלהם בבשר הרוטט האפור המתוחכם הזה
שכלוא תחת עצם עגולה וקשיחה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני ואתה
נשנה את העולם





אלוהים (שזקוק
לקצת עזרה...)


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/12/09 2:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר זכריה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה