|
השמש הדליק נר קטן באופק המזרח
אורו מהבהב עם נשימת השחר
הזוהר הכתום
העמום
מעיר עננים מותשים מליל זלעפות
מבכה את אובדן החורף
ריח טרי מעלה אדיו על הדשא
טהור כמו עור של תינוק
צלול ונקי משיעול מכוניות
עוד רגע הנשימות הקצובות הממלאות את הלילה
תפקחנה ראותיהן לקולות של פיהוק
שקטה ומלאת הרהורים בזוהר השחר
נושמת רגעים אחרונים של לבד
עור מצומרר
קור נעים
מעורר
מחייכת אל עוד יום של זכות
ומתפללת לחסד. |
|
|
"המממ.." היא
חשבה, בהחזיקה
מלפפון.
כבוד לסלט
ולמשמש גם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.