ושוב אחרי חודשים רבים של שקט הוא פורץ אל תוך מוחה,
חוזר אל ליבה.
היא מפחדת לראות אותו שוב,
לדבר איתו שוב.
היא מפחדת להרגיש אותו שוב,
היא מפחדת לאהוב אותו שוב.

היא לא מכירה אותו יותר.
הוא שונה.
הוא לא מי שהכירה,
היא מעולם לא הכירה אותו.
הוא שיקר לה מהיום הראשון,
והיא יודעת את זה.
אבל זה לא עוצר אותה מלחשוש,
זה לא עוצר אותה מלפחד.

היא בכל זאת מפחדת שיחזור,
היא מפחדת שהקשר יתחדש.
היא מפחדת שהיא תהיה כל כך שקועה באושר מזויף,
שהיא לא תשים לב לכך,
היא לא תשים לב שכל חששותיה התגשמו.
היא לא תשים לב שכל פחדיה קרמו עור וגידים.
היא תהיה עיוורת,
ואחר-כך,היא תהיה אילמת.

היא תהיה איתו כל כך הרבה זמן,
שהיא כבר לא תהיה מסוגלת לפתוח את הפה,
ולהגיד לו שזה לא מתאים לה.
היא תהיה אילמת,
שוב.

ואז היא תשים לב,
אבל זה יהיה מאוחר מידי.
הוא הצליח לסגור לה את הפה,
עכשיו היא אילמת,
וכל חששותיה התגשמו.
כל פחדיה מתקיימים.
היא פוחדת מהמציאות,
ואין לה ברירה אלא לחיות אותה.