נסיון שני שלי בחיבור יצירה סמפונית.
אהבת חיי, הפסנתר בשחור לבן שבא אלי אחרי האקורדיון של נעורי.
אורגזמות מלוא הטנא הביא לי בצליליו המופלאים.
אם יש מי שיהנה כאן מיצירה זו, תעמוד לי זכות עולמים.

בפתיח, מזמינים חבריו את הפסנתר ובת זוגו הפסתרה הפנתרה
להצטרף.
כך, נכנסים השניים למרחב ההרמוני המופלא של החברים.
מכאן, מזמינים הכלים את הפסנתרימים לתת קצת יותר.
כמה שניות של היסוס, ואז באנרגיה גוברת מפתלים השניים שלובי
ארבע ידיים צלילי מקשים הפורטים על מיתרי הקסם של הכלים
המופלאים ועשירי הגוון הללו.