מומי מרקס / פרפר |
בינך לביני
את לא רואה הכול
והכול כאילו נגמר
ויש בזה היגיון
לא לראות עיניים
ללקט מילים,
כמו חלזונות על המסך שלי
ואין בזה היגיון
וממשיכים,
עוד ועוד
בציפייה,
ובחוסר ציפייה
בהבנה,
ובאכזבה
אבל את תפרשי את כנפי הפרפר שלך,
בשיא תפארת צבעים
את תעופי מקצה אצבעי,
ולא תשובי
כי
בדיוק כשתבטיחי לחזור,
אדע שלא אראה אותך עוד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|