[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועם סולו
/
תכלת וחול

היא הלכה וכיבתה את אור השמש,
זה קשה להעביר כך עוד יום.
מסתובב ברחובות לבד לעת ערב,
מנסה להשכין בי שלום.

היא עזבה ועמה שחוק נפשי,
עוד זיכרון מתרגש בתוכי.
מתפתל במיטה, עוד לילה שואל:
''למה? חשבתי שאהבת אותי''.

אין בי עצב על תקופה אשר מרה הייתה ממר,
ואין בי כעס, על הלב אשר נשבר.
הייתי ילד - חולם לי חלומות,
הפכתי נער, מפוכח מאשליות.

היא הלכה, כך אמרו העלים בסתיו,
ביום בו השמש אבדה,
הימים אפורים,
אין ציוץ ציפורים,
ורק שמים מבשרים ימים אחרים.

ימים טובים,
עוברים עליי בין הטיפות,
הגשם מנקה
ומקלף שכבות.
רקיע מחייך
וענני גומות,
הקשת בענן,
רומז על התחלות.
בואי רוח ים,
ושאי אותי אל החולות.
שם הכול התחיל,
בחילופי עונות.

בשבילי לבבי פוסעת אחרת,
והדרך סלעית וקשה,
אך בצל כאבי,
אצילית ואוהבת,
היא עוד תכבוש לבבי.

השנים התמלאו,
הכחילו שמים,
ציוץ ציפורים אל האופק נשלח.
השדות ירוקים,
שמחת בין ערביים,
ושירי בחדרי לבך נח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם הייתי יכול
למצוץ לעצמי בטח
הייתי כותב על
זה סלוגן.





שרוליק
ישראלוביץ'
בסלוגן תגובה
ל-נחשו מי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/10/08 22:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם סולו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה