[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








טוב אז אתם לא מכירים אותי. אני יודעת שזה לא איזה בלוג אישי
אבל משום מה הרגשתי שזה המקום לכתוב. אני ליבי. ליבי כפתורי.
שם חמוד מאוד לטעמי. כמו כפתור קטן ומתוק. קצר וקולע.
אני תל אביבית . תל אביבית בליינית ומוזרה.
חולת סקס. לפעמים לא יודעת לאן זה יביא אותי.
וגם חולת אהבה.- זה בטוח לא יביא אותי למקום טוב...
שלא לדבר על האלכוהול...
אבל סה"כ אני בחורה טובה.
אפילו טובה מאוד.
מקסימה הייתי אומרת.
לפעמים אני מרגישה מוזרה. לפעמים אני רוצה לשתף.
לפעמים אני רוצה לבכות ולבכות ולבכות. לפעמים אני רוצה לבחון
ולאזור אומץ. לפעמים אני עושה דווקא. כי אני יודעת שזה קשה
ומפחיד.  ולפעמים אני לא יודעת מה הכי טוב בשבילי.
אני בת 27 כמעט. ואני מרגישה כ"כ מבוגרת מדי. אני עוד לא יודעת
מה טוב בשבילי ומה אני רוצה. אני כרגע רווית אלכוהול. יין
כמובן. בוודאי שאדום. רצוי פירותי. הפעם זה שיראז קברנה. לא
זוכרת של מי אבל היה מצויין. בליווי פלטת גבינות וחברה טובה.
אני רוצה לנסות ולהתנסות. אני מפחדת. אני כ"כ פגועה ועייפה
ומנוסה. אני רוצה כתף להישען עליה ולנוח. מישהו שיאהב ואוהב.
מישהו חכם וחופשי ושונה.
וכל פעם אני מתאכזבת מחדש. וכל פעם נוצרת ציפיה מחדש.
וכל פעם זה מכאיב. אני אוכלת פחות. אני נעלמת. אני לא יודעת מה
לעשות. זאת אני - ליבי, מלאת החיים והשמחה שמתמלאת יגון ואבל
ועצבות. שמנסה למצוא דרך להכיל גם את האכזבה הנוספת והמפתיעה
הזאת ולא מצליחה... שיוצאת ומבלה ועושה אבל בפנים לא יודעת...
לא בטוחה... מנסה לגלות מה הכי טוב. מנסה שוב אבל לא רוצה
להתפשר.
ולבסוף - מנסה לחנך את עצמה מחדש. להקים חוקים. לחזק אמונות.
להיות בשליטה.
עד מתי?
הזמן הולך ואוזל וליבי עדיין מתלבטת ולא מבינה.
אבל יש לך את כל הזמן שבעולם- היא אומרת לעצמה.
לא בטוח.
ולא כי המוות קרב ובא.
אלא כי עוד משהו טוב הולך נעלם ונתפס לו במקביל.
כך לפחות חושבת.
אך לעולם כנראה לא אדע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תגידו, בשיר "מי
אוהב את השבת",
כשאומרים בסוף
"כל העולם
כמעט", הכוונה
היא לנוצרים
ולמוסלמים עוכרי
ישראל ימח שמם
וזכרם?



ץ סופית, מנסה
מנסה לעלות על
מסרים סמויים
בשירי הגן שלו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/9/09 11:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליבי כפתורי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה