דור דבירי / מראות שבורות |
ובמרוץ אני מוכן להיות שני
הווה אומר האחרון
אך עינייך אינן נוצצות
כמו אז, על הבר
בגופייה דקיקה
בפלורנטין.
ובתקווה למחר
נשב שוב באותו המקום
נלגום את זיעת אפינו
באיטיות מכאיבה.
נשכב.
זו לא מלחמה,
זה רק למען
הסדר הטוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|