אין דקה שלבי אינו בועט בכאב הפרידה.
יושבת בתוך חשיבה מענה וכואבת,אך בתוכי רוצה לצרוח ,סלחתי
ומחלתי.
אני סולחת ומוחלת.
אני מוחלת וסולחת.
אז איך זה שנשמתי עדיין מעונה בפגיעה?
אולי כי היית לי המגן האמתי ?
המגן האמתי שכמעט שרף את לבי בבערת אש מכלה...
נשמתי לא סולחת. אוהבת אותך! פוחדת ממך!
אבל הכי הרבה - אוהבת אותך!
בכל נר נדלק אני סולחת ומוחלת. אולי הנשמה שבי תתרגל לסליחה! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.