נמו ההרים והבקעות
נם ונרדם היקום, ועלטה בכל תהיה.
אט אט כיסו עננים את השמיים
ניצוצות וברקים ישלטו באוויר
גשם זלעפות ניתח מרקיע מהול בקולות רעמים
נהרות קפאו ועמדו מניע
הים כיסה את הארץ וחושך ישלוט בכל
הרי הגעש רגזו ופלטו בחרונם לבה בוערת
ברקים ישרפו בדרכם עצים עבותי גזע
נהר עיקש יזרום וישפך תהומות
הר גבוה ניצב ועליו גולשים כוכבים
נשר עט על פגר ציפור, ומעיו יוציא במקורו
שמש בוששה, לא זרחה במרום
ירח אדמדם ואין הילה סביבו
והארץ תוהו  ובהו וחושך ישלוט בכל.

והנה שמש במזרח ניצבת
הגבר יניף כרבולתו ויקרא בקול
דרור תצייץ בקינה בחיק גוזליה
עננה כחולה תשייט ברקיע
קמה בשלה, וקני הדגן יזהיבו
ומים זכים יפלחו את הלב.

והנה בוקר, ושרידי החלום בדמיוני
יצרי נשא נפשי בחלום לתלאות
גופי כבר ער ואני לא נם
צעיר אנוכי לא זקנתי כלל
נשמתי שופעת חדווה וגיל
אז למה ייקחני יצרי לשאול בחלומי .

אשאל הנקרא בדרכי, האם בוקר או ערב
ואמלט נפשי מפני החלום
אנוס מיצרי אשר במבחן נתנני
ואני לא מעדתי וגופי בעול נושא
לא אמעד ולא אפול, בלבי, בנפשי, וברוחי.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 16/1  שייכות ל-  shulibangi