שמיים, כוכבים מאירים.
שלום בין השונאים.
הכל נראה כמו אשליה
שתחלוף מיד בכמה רגעים.

יש סוף כבר לדמעות - חיוכים
מתחילים לא נגמרים.
האם הכל חלום הזוי
שכבר נפסיק לספור מתים?

אבל...
אולי, עד אז...
אולי אני כבר לא אהיה פה.
אולי כבר לא יהיה כאן אף אחד.
אבל אולי...
אולי עד אז...
אולי אני כבר לא אהיה פה..
אולי זה לא יקרה כאן לעולם..

מתי כבר ייפסקו שחיתויות?
אנשים הפכו חיות.
רומסים את החלש תמיד.
האם נמצא פתרון לכל הבעיות?

עכשיו רואים תהום מקרוב,
אני חי לי ברחוב.
אני לא מוצא פה שום עניין
אפילו את השיר הזה לכתוב.

אבל...
אולי, עד אז...
אולי אני כבר לא אהיה פה.
אולי כבר לא יהיה כאן אף אחד.
אבל אולי...
אולי עד אז...
אולי אני כבר לא אהיה פה...
אולי זה לא יקרה כאן לעולם.