אין לי מספיק שירי אהבה
גם לא שירי חיבה או
סתם מילות סימפתיה
ניגשתי להקיא בגינה הציבורית
וכשיצאתי מהשיחים
דרכתי על חרא של כלב
אפילו לא מספיק שירים על לב שבור
שיעידו על התפתחות תקינה אצל הילד
רק אצבעות רפות, נופלות מתוך תשישות על המקלדת
וכששקלתי להקיא, חשבתי על הלוחמה בצרבת
והייתי אז סוכן כפול ומכופל
והכפלתי והתחלקתי כמו גידול חארטני
עד שהסתכמתי בחרא מסריח של כלב
זה אחרי הכל רק עניין של דמוגרפיה
לפי מרבית התחזיות, עד שנת אלפיים ועשר
שירים שנכתבו מתוך חרא של כלב
יצברו רוב מכריע
באוכלוסיית שיריי
ויזרקו את שירי האהבה לים
לשקוע עם השמש הרומנטית.
|
