מירב אייזנפיש / חצויה |
הולכת לפי הכתובת שלי
מתכנסת בתוך תוכי ולא מבחינה בנעשה
אני בתוך העצמי המוגבל שלי
מפוזרת מבולגנת מטושטשת כמעט עיורת
מחכה לשבור גבולות
רוצה לשחרר מועקות
לצאת אל החופשי מתוך הבית היקר שלי
אני לא פרועה אני אישה שמחפשת הבנה
והמשמעות של העכשיו אינה מתמלאת מעצמה
אוףףףףףףף אני לא מצליחה
ביקורת ושיפוט לא סומכת בודקת ללא הפסקה
מי את מי אתה ולמה הגעתי לאי לאי של חסרי ההבנה
אני נכנעת לאי השקט אני נכנעת לסערה שמכה
בין האני הטבעי לבין החיים ממש יש פער של חוסר גישור שממה
מחכה לשבור גבולות
רוצה לשחרר מועקות
לצאת אל החופשי מתוך הבית היקר שלי
אני לא פרועה אני אישה שמחפשת הבנה
והמשמעות של העכשיו אינה מתמלאת מעצמה
אוףףףףףףף אני לא מצליחה
רוצה לשחרר את הכבלים
לקרוע חבלים לחיות את הרגע בלי לחשוב על הרגע הבא
ולא לא מצליחה כמה הבנה
אך חוסר הרגשה אטומה אטומה
ושוב ברחתי לבלגן המוכר שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|