עור מתחלף, משיל כאבו לימים שחלפו
לא מוותרים על החלום ועברו יותר משנתיים.
כאב ההמון עוד מוסיף לגרוע,
מוסיף חותמו על עור חרוך מבכי.
קשר דם עוטף פני זרים שהחכימו
לימים שמתקצרים ונאספים בתוכינו.
כך בשיירת קרב, אחד אחרי השני
והמחיר עקוב מדם.
מריצה מחשבות ומולי התמונות מהלכות
עטופים בשחור, שניים אלינו שבים.
צרחות משותקות בשפתיים קרועות,
תקוות שנגוזו מביטות בי כעת
כששלווה את מגן ארצי עוטפת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.