[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ריס סול
/
שנהב

"מה את מנסה לעשות?"
" כלום, כלום..."והיא ליפפה את שיערה הזהוב מסביב לאצבעה, וחצי
חיוך שובב התפרס על שפתייה.
ושוב הסתכלה עלי במבט חתולי.
המשכתי להישען על הספה, מזפזפת בתחנות הטלויזיה, ופוזלת לעברה
של שנהב.
היא המשיכה לבהות בי, ונשכה את שפתה התחתונה.
נאנחתי, כיביתי את הטלויזיה, הנכתי את השלט על השולחן, משכתי
את רגליה של שנהב ונשכבתי מעליה.
היא צחקה בקול מתוק ומתגלגל.
"מה את מנסה לעשות?" שאלתי אותה בטון נמוך, ולכסנתי עיניים.
"אמממ..." שנהב הסתכלה על האצבע שלה, הסתכלה לי עמוק בעיניים
ומצצה את האצבע שלה.
"כלום, למה?" ומרחה על שפתי את הרוק שלה, כאילו מורחת לי
שפתון.
ליקקתי את שפתי, והתקרבתי לאוזנה "אם ככה... אני הולכת להחליף
בגדים" וקמתי מעליה, הולכת לכיוון החדר.
שומעת מאחורי את צעדיה היחפות של שנהב.
"באתי לעזור לך!" שנהב נעמדה בכניסה לחדר וחיוך גדול פרוס על
שפתייה.
הורדתי ממני את הגופייה, ולא הזזתי ממנה את העיניים, והיא בהתה
בי, ונשכה את שפתייה שוב.
"בסוף לא תשאר לך שפה" אמרתי לה והתקרבתי אליה.
היא התקדמה צעד לעברי והעבירה את האצבע שלה, מהכתף שלי, ירדה
לציצי הימיני, עברה בעיגולים מסביב לפיטמה, ירדה במורד הבטן,
הכניסה יד מתחת למכנס, ועצרתי אותה במהירות, אוחזת לה את היד.
"אמרת שתעזרי לי להתלבש לא?"
"זה בדיוק מה שאני עושה..." והתקרבה אלי עוד צעד.
עזבתי לה את היד והלכתי להביט בחלון "תבחרי לי אז משהו ללבוש"
"אחד השכנים עלול לראות אותך ולהתגרות..." שמעתי אותה מתקרבת
אלי.
"גם להם מותר להנות, לא?" הסתובבתי אליה. והיא פרצה בצחוק
מתגלגל.
זרקתי עליה את המכנס שלבשתי, ונשכבתי על המיטה וזרועותי פתוחות
לרווחה.
היא עלתה מהר על המיטה, ישבה על הברכיים והורידה לי מהר את
התחתונים לפני שאני אברח לה.
"רק לי מותר להנות ממך!" והעבירה את הלשון שלה לאורך הרגל
שלי.
לא יכולתי לסרב לה. נשברתי למגע הלשון הרכה והחמה שלה שהתקרבה
יותר ויותר... אתה יודע לאן...
"לדגדגן שלך?" כן בדיוק...
"ספרי לי עוד, מה היא עשתה לך אחר כך?"
היא הזיזה בתנועות מהירות את הלשון שלה, והגוף שלי רטט, וגנחתי
ללא שליטה.
"גמרת מזה שהיא ירדה לך?"
כמעט גמרתי, אבל לא רציתי לגמור עדיין.
משכתי אותה אלי, היא ניגבה את הפה שלה, סובבתי אותה, ישבתי
מעליה והורדתי ממנה את החולצה, מוציאה מעליה במהירות את החזיה
שלה, מלקקת את הפיטמות שלה, ותוך כדי פותחת לה את הרוכסן של
המכנסיים.
עמדתי על הבירכיים בין הרגליים שלה, ומשכתי ממנה את המכנס.
היא משכה אותי אליה, התנשקנו...
" אה, כן, תמשיכי"
שכבתי על הגב, והיא ישבה מעלי, התכחכחה בי, הרגשתי את הנוזלים
שלה, היא העבירה עלי את הציפורנים שלה לכל אורך הבטן, ועשתה לי
סימן של מספריים עם האצבעות שלה.
"מה זה מספריים?"
אממ, אני פתחתי את הרגליים והרמתי אותם כלפי מעלה, היא ישבה
מעלי, היינו בתנוחה כך שהאברים שלנו היו בידיוק זה מעל זה.
השתפשפנו אחת בשניה, הנוזלים שלנו התערבבו אחת עם השנייה..
" אה, כן...אני מדמיין את זה, אהה תמשיכי, מהר..."
התחלנו לרעוד ולגנוח, וגמרנו...
"גמרת?"
"הוי כן את נפלאה, אני אתקשר אלייך שוב מחר. ביי יפייפיה".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
העולם מצחין,
אז צוחקים.








אביה האיום.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/4/09 7:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ריס סול

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה