[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"היי אהובתי, הולכים היום למסעדה". אמרתי לך בטלפון.
שתקת לכמה שניות, ואז ענית בקול של התעוררות.
"מה השעה?"
"השעה חמש בבוקר", אמרתי, משתדלת שלא לצחוק.
"אוייי... למה את מתקשרת עכשיו?" שאלת בטון חצי כועס חצי לא
מבין ומאוד עייף.
"כדי שתתחילי להתארגן מעכשיו."
"למה מעכשיו?"
"כי המסעדה באיטליה", אמרתי וסגרתי את הטלפון, משתדלת מאד שלא
לצחוק.
לא עברה דקה וצילצלת אליי חזרה. גרמת לי לחייך.
התלהבת, אהבת מה ששמעת, אבל הרגשת בצל הספק. אולי את עדיין
חולמת. נשמתי אותך דרך הטלפון ואת אותי. לא התראינו מספר ימים
והגעגוע התבטא בנסיעה בדקה התשעים לאיטליה. פשוט רציתי לפנק
אותך. "אני מתה עלייך" לחשת. מרגע לרגע הבנת את גודל האהבה שלי
אלייך. "ואני מעריצה אותך". החזרתי. התחלת להתארגן לקראת הטיסה
בשעה תשע. לא ברור לך מה בדיוק קורה, אבל את זורמת.
חיכתי לך מתחת לבית עם מונית, עם תיק לא גדול במיוחד, וראיתי
אותך באה לקראתי, עדיין בודקת אותי...

פתחתי את הוילון של המרפסת והמוח שלי לא מצליח לעבד את הנתונים
שהוא רואה. כמה יופי בעיר אחת. ואת עדיין ישנה, ולא יכולה
לקלוט את כל זה. לא, אין מצב שאני אעיר אותך, למרות שהייתי מתה
עכשיו לצאת איתך החוצה, חשבתי לעצמי. או סתם לעשות סיבוב בלי
נעליים במלון, כמו שכולם עושים במלונות בישראל. או סתם להתקלח
איתך...
הסתובבתי אחורה כששמעתי רעשים וראיתי אותך מתהפכת במיטה, משהו
בי התפלל שתקומי כבר, ומשהו חשב שאם את עייפה כל כך אז עדיף
שתשני, אבל הסיבוב שעשית במיטה טמן בחובו את הקימה שלך, וחיוך
פנימי של אושר עלה בי. "היי" אמרת לי, משפשפת עין אחת ובאה
לקראתי. נשקת לי על השפתיים והצטרפת איתי למסע המרגש של צפייה
מהמרפסת! איזה יופי...
"אני רעבה" אמרת. "האמת שגם אני". השעה כבר מאוחרת ואפשר לומר
שפיספסנו את ארוחת הערב במלון. הסתכלנו אחת על השניה ורצנו
שתינו לכיוון המקלחות. רבנו במשך חמש שניות בדיוק מי תתקלח
ראשונה, בסוף התפשרנו על... מקלחת משותפת. השתדלנו שלא לאנוס
אחת את השניה, היה ברור שאת זה נשאיר לאחר כך, אחרי הבילוי.
אבל לא יכולתי לעצור את עצמי והתחלתי ללטף אותך, ולנשק אותך,
והריח של הסבונים רק הוסיף לתשוקה שבערה בי לאהוב אותך ולגעת
בך.
התלבשנו באיטיות, לוקחות את הזמן, לא כל יום יוצא לנו להיות
באיטליה. משב רוח חמים עטף אותנו כשיצאנו מהמלון, ריח עדין של
אוכל סיחרר אותנו, והמוזיקה שנשמעה מרחוק גרמה לנו לאהוב את
המקום. התהלכנו בחיבוק בין אלפי אנשים אוהבים, תיירים
ואיטלקים, וחיפשנו מקום לשבת בו ולאכול.
"כיף לך?", חיבקתי אותך מאחורי גבך, מניחה את אפי בדיוק מתחת
לשיער שלך, בעורף הלבן.
"מאוד כיף", אמרת. "תודה על ההפתעה, את בחורה נדירה".
"כן אה? איזה מזל שאני שלך..." אמרתי וצחקנו שתינו.
"בואי רגע, זה נראה מקום נחמד".
אז התיישבנו לאכול. את הזמנת פלטת גבינות ואני סלט מיוחד,
וביחד השלמנו אחת את השניה. זה לא יכול כמובן לעבור בלי כוס
יין אחת לפחות.
ניכר היה שהיינו רעבות :). ואין יותר מהנה לבן אדם מלראות את
האהוב שלו אוכל ונהנה מהאוכל. פתאום נפל לך המזלג על הרצפה
ובאת לקום ולבקש אחרת, אבל לפני שהספקת להרים את הישבן הסקסי
שלך מהכיסא הדבקתי לך נשיקה מפתיעה על השפתיים, משאירה אותך עם
עיניים פתוחות לרווחה, והולכת להביא מזלג בשבילך.
"את נהנית כאן?" שאלתי אותך.
"כן. אני נהנית ואני מתרגשת".
"למה מתרגשת?" שאלתי כשאני ממשיכה לאכול.
שתקת כמה שניות ונאלצתי להרים את ראשי מן הצלחת כדי לראות מה
קורה.
"אני לא בדיוק יודעת למה. זה מרגש אותי. את מכירה אותי כבר."
אמרת בביישנות.
"בטח שאני מכירה אותך. את בן אדם רגיש. ואני אוהבת את זה בך".
"זה לא תמיד יתרון להיות רגיש". אמרת. "לפעמים אני נפגעת
מאנשים גם כשלא צריך. בעיקר כאלה שאיכפת לי מהם. ואני נורא
מרחמת על כולם".
גרמת לאכול כמעט ולהתקע לי בגרון מרוב שאהבתי אותך באותו הרגע.
והמשכת: "ובגלל זה אני מתרגשת עכשיו. כי את חשובה לי, ולא עם
כל אחת הייתי באה לכאן".
שלחתי את ידי וליטפתי את פנייך, לרגע כמו אם אוהבת ופחות כמו
בת זוג. שילמנו וקמנו מהשולחנות המפוארים, שדרך אגב היו מחוץ
למסעדה על אותה טיילת שזורה בהמון מסעדות ופאבים ומאחורה אפשר
לראות את המלונות הגבוהים. המשכנו ללכת מחובקות, מתלהבות מכל
עובר אורח מעניין, מכל נגן שיושב ומנגן, מכל הבזק אור
מיוחד...
תהינו אם כדאי בכלל להכנס עכשיו למקום אחר, אבל הלכנו על זה,
נכנסנו לפאב סטייל שנות ה-80 עם להקה צעירה שניגנה והמון גברים
יפייפים עם בירה ביד שצועקים.

תפסנו לנו שולחן פינתי והזמנו לשתות. לא יכולנו לדבר כי
המוזיקה הייתה חזקה מידי, ולצעוק זה לא בא בחשבון. לא כאן.
הסתכלתי עלייך בזווית העין, מסוקרנת מהמוזיקה החדשה וסוקרת
בשקט את האנשים ואת האווירה האפופת עשן וריח קטורת ואלכוהול.
נגעתי לך בכתף כמסמנת לך להסתכל עליי ואז התקרבתי לאוזנך, "מה
את אומרת?". יצאנו מהפאב והמשכנו לטייל, קנינו מזכרות וסתם
דברים יפים שאין מצב שנשכח את השעות היפות האלה...
בדרך למלון התנשקנו והורדתי את ידי מהגב שלך אל הישבן שלך
והתחלתי ללטף אותו ואת צחקת, וביקשת ממני להתאפק בדיוק עוד 2
דקות, ואני הצלחתי להתאפק רק דקה וחצי כי במעלית פשוט הדבקתי
אותך למראה ונגעתי בך כאילו שלא נפגשנו שנים והלב שלי התפוצץ.
הדלת נפתחה ולמזלנו נחסכה מאיתנו אי נעימות כשאף אחד לא המתין
למעלית. רצתי במסדרון ואת אחרי עד שהגענו לדלת, מתנשמות כאילו
אחרי ריצת מרתון, מתות לתת ולקבל אהבה. בלי שהספקנו להניח את
הדברים תפסתי אותך במותניים ונישקתי אותך, "אני לא מבינה איך
הצלחתי להתאפק עד עכשיו". המשכתי לנשק אותך בהתלהבות, מוליכה
אותך אחורה לכיוון המיטה ומורידה לך את החולצה למעלה, "באמת
שאני לא יודעת איך. עם כל מילה שלך שם הדלקת אותי יותר. כמעט
הפכתי את השולחן שם ו....". התחלת לצחוק. השכבתי אותך על המיטה
ועליתי מעלייך, הידיים שלך מעל ראשך והיד שלי מתחברת אל יד
ימין שלך, היד השניה שלי מלטפת אותך בכל מקום אפשרי. אני שומעת
אותך נאנחת בין הנשיקות ומבינה שאת נהנית. אני עוצרת הכל
ומסתכלת עלייך. את מחייכת ומחכה. "את מתרגשת?", שאלתי וצחקתי.

"כןןן" אמרת לי, מורידה ממני את החזיה ואני שוב שוקעת אל בין
שפתייך, מנשקת את צווארך, החלק הכי יפה בך, ואת כבר גונחת קצת
יותר חזק. אני מלקקת עם לשוני את החזה שלך. פשוט לא יכולה
להוריד את המבט מהעיניים שלך. כשאת נהנית זה כל כך סקסי, כי את
פשוט מתרכזת בהנאה, ואני כולה נמסה מעלייך. אני מכניסה את הרגל
שלי בין הרגליים שלך, מחככת אותה בתחתונים שלך והעיניים שלך
נדלקות... אנחנו מתחבקות על המיטה וזזות אחת על השניה. הנמשים
על החזה שלך מטריפים אותי לגמרי. אני לא יודעת מה לעשות מרוב
אהבה. זה כבר הופך להיות מתסכל. זה כבר לא פיזי, זה נפשי
ורגשי, אני מרגישה שבא לי לגור בתוכך או משהו כזה. אני יורדת
עם הנשיקות אל עבר רגלייך ומגיעה עד לקו התחתונים ומרימה את
מבטי למעלה ורואה אותך מחייכת, מצפה, מאוהבת עד השמיים ואסירת
תודה. כל זה לי, כל זה בגללי. את רטובה עד אין סוף, ואני צוחקת
וצוחקת, "זה עוד ממקודם, שתדעי לך", את מנסה להתגונן. אני
מורידה לך את התחתונים ואת עוזרת לי ואני שוקעת אל בין רגלייך.
את מניעה את גופך קלות ונאנחת בקול חלש אך מידי פעם לא שולטת
בעצמך. אני פותחת לך יותר את הרגליים כדי שתהיה לי גישה יותר
נוחה לעשות לך טוב, ומלקקת אותך שם, חלש וחזק, מהר ולאט, מלמטה
למעלה, את בעולם אחר עכשיו, הייתי מתה לנשק אותך בשפתיים עכשיו
עד סוף חיי אבל יש לי מחויבות אחרת, אני רוצה שתגמרי לי בפה
כבר. מזמן זה לא קרה. ואני מכניסה לתוכך את הלשון, משגעת אותך
בפנים, מנשקת, והגוף שלך פתאום רועד, את כולך משתתקת ואני
אוספת לתוכי את כל מה שהיגרת החוצה, ואפילו מלקקת את השפתיים.
את מתיישבת על המיטה ומסתכלת עליי בשקט. "תגידי, את שמה לב שאת
יושבת כרגע על הכרית שלי? ואת כולך רטובה." . את באת לזוז,
ואמרתי לך "את מוזמנת להשאר לשבת על הכרית שלי. רק רציתי להעיר
את תשומת לבך". התנפלת עליי בנשיקה, משכיבה אותי אחורה ומנשקת
את כל גופי עם השפתיים והלשון שלך, הידיים שלך משתפות פעולה
ומלטפות לי את הגוף ואת החזה, את יורדת אל בין רגליי ואני
גומרת תוך דקה. דימעה קטנה מבצבצת בקצה העין שלך ואני מנשקת
אותה. אנחנו שמות על עצמינו חולצה ותחתונים ויוצאות למרפסת
לנשום קצת, מדברות מעט.
"רציתי להגיד לך משהו", את אומרת. הבעת פנייך רצינית. "מה?"
אמרתי.  "רציתי להגיד תודה על היום הנפלא ביותר בחיי". נשקתי
לך והלכנו להתקלח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אין דבר יותר
רומנטי מלהביט
בשמש מתפוצצת."


ציטוט מתוך ספרו
המד"ב השני של
שמואל
איציקוביץ'
"עיניים נשרפות
לרווחה."


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/8/09 0:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לינור סוחוי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה