[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פיסוראי קימוטו
/
התבוננות עצמית

כל אדם צריך להתחיל מאיפשהו וזו ההתחלה שלי. אלו אותם שניות
קטלניות שניות בהן הידיים שלי מלהטטות על המקלדת הקשה.
ואני כותב מילים,צירופי אותיות סתומות.

אני מתפלל.
אני מסתכל מסביב ואני רואה אנשים אבל אני לא רואה חיים.

אני רואה שופוני.

אנשים מתים כמו זבובים מסביב, אחד בתאונת דרכים ועוד אחד
בהתפוצצות הרכב שלו.
ואבא שלי כמעט ועשה תאונה.
ואני כמעט ואיבדתי שליטה ושזה נראה לך שזה כל כך קרוב שמלאך
המוות הניח עליך את היד
אז הוא לא.

הוא רחוק. אתה יכול לנשום.
הצבא לא הולך להיות קרבי אז אני יכול לנשום שוב.
להמשיך להטיף לאחרים ללכת לשם בצביעות.

להרגיש רע אבל לא לעשות כלום.
לרצות להרים טלפון אבל לא להעיז.
לחיות במקום של אולי.


חיים שלמים של אולי, כמעט, עוד מעט.

חיים של פספוס.
שטרם התחילו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תקשיבו לי - אל
תקחו עיצות מאף
אחד!!


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/4/09 13:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פיסוראי קימוטו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה