[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








האור האדום הבוהק של השקיעה האיר על החוף הרגוע מול הים הסוער.
העורב השחור עף מול השלמות. הגלים התנפצו על המזח, משאירים
סימן של כאב יפה בצורת דמעות מים כהות שעוד מעט יחזרו לביתן
במי הצער העמוקים. היא הייתה העורב.
כשהשמש מתה  לחיים אחרים היא חזרה לדמותה האגדית. רוחה שטה על
המים הקפואים שלא יכלה להרגיש. היום היא תלכוד קורבן נוסף
והעורב יצטרך לסבול את ייסורי המצפון שלא היו לה מעולם בבוקר
שאחרי.
כל סביבתה היית מוארת באור סגול מהפנט. עיניה היו מושכות
מוות.
החוף היה ריק, אך היא ידעה שהקורבן יגיע בזמן והיא תהיה שם,
תחכה בשבילו. אם היא לא תרצח הלילה כוחה יאבד לעד. אך היא
הייתה בטוחה בעצמה.
כשרוחה המסתורית נגעה במוות ובדם כוחות  קורבנותיה היו נשאבים
אליה. הירח היה נצבע באדום והילתה הסגולה הייתה מרחפת, מודיעה
לעולם שהנה עוד חיים הסתיימו ברוע.
רוחות קורבנותיה שירתו אותה ונתנו לה תחושה עילאית.
הוא הגיע. מבטה הקר נפל עליו, והוא, שבוי בקסמה, טבע בדמעותיה.
נשימתו הכבדה נלקחה ממנו. דמעות כוכבים נפלו על המוות. הירח
שהיה עטוף בדם הקורבן בכה. העולם הסגול נעטף שוב ברוע, גם
עכשיו היא ניצחה.
אם תראו עורב עף מול זריחת הייאוש תדעו - זאת לא אשמתו.





2001







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שמואל
(איציקוביץ'),
נכון שאתה עושה
לי פרוטקציה אם
אני הולכת לחנות
וקונה את הספר
החדש שלך?

תודה מראש.
אהמ אהמ

שפרה, שפרירית
בשינוי תדמית


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/4/09 22:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עופרי-אור אלאלוף

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה