דורית לנדאו / אמור לי |
רחוק רחוק נורא ובעצם מעט
מגיע ודופק/מסביר לי/אותי
אני יכול לראות
אותה הולכת בין דיונות
אותה מתהלכת בכלוב
אותה מתרגשת ובוכה
אותה נאבקת ומרפה
ומי אתה?
הולך כמו צל
עוטף את פניי
מרכך את קמטיי
אבל זורם זורם ולא אומר
אתה, מתהלך ומתפלא
הולך בוכה, נאבק מרפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|