המרפסת הייתה צרה מלהכיל אותי
עד שקראת להן לפרוץ
גבולות
לרוחות הנשאיות,
הרוחות אשמות בקול:
למזרקת הקולות
ולמערבולות.
התזכור איך מחלון מנגד
המריאו הקולות
איך טפסתי לגובה
ואני רק 12?
אלצת את הקירות לשכב הדום
את החלל לשנות ממדיו
לזנק, כדי לטבוע
לרחף בחוסר נשימה.
ואוזני -
נמר בהודו, זאב בקרח ופיל דוהר -
נדרכו לקלוט את איתניך
מאז, נשלטת בידי צליליך
צוללת לעבר הקלידים
והם באים באהבה וחיל
לפורר את מצוקי
כן, כך זה התחיל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.