המבטים שלהם הצטלבו, ומשם הכל היה כל כך לא צפוי.
הוא עבר מקופה אחת לשנייה. כשפתאום הוא התקדם לעברה ונעמד
מאחורייה.
היא לא ציפתה שהוא יעצר אחריה, היא חשבה שאולי פניו מועדות
לקופה הפנוייה לגמרי שהייתה לידה.
וכך המקום אחריה נתפס על ידיו והקופה הריקה החלה להתמלא.
תוך דקות אחדות המקום המה אדם ולא היה הרבה מקום לזוז
ולהתרווח.
ככל שהמקום הלך והצטמצם התקרב אלייה יותר ויותר ונצמד אלייה
בכוונה ששניהם ידעו שקיימת.
היא ידעה שיש לו מספיק מקום והוא לא חייב להצמד כל כך.
הוא ידע שהיא יודעת שיש לו מספיק מקום ושהוא לא חייב להצמד כל
כך ובגלל זה היא כל כך רצתה את זה, שהוא ימשיך להצמד ושהיא
תוכל להמשיך ולהרגיש כמה שהוא רוצה להיות איתה במקום אחר
כרגע.
היא תוהה אם לרמוז לו שהיא נמצאת שם עם אמא שלה אבל כעבור
שנייה היא מבינה שכנראה זה לא ממש אכפת לו. הוא רק רצה אותה
שם. עכשיו.
7.7.08 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.