ישבנים עד היכן שהעין רואה, הן אמרתי:
תנו לי ישבן ראוי,
ואשנה את העולם.

הבו חריץ הדוק ושמנוני,
של איזה חייל משוחרר פלוני אלמוני,
כדי שאוכל סוף סוף גם אני
להראות לכם
מה ביכולתי לבצע.

הבו תחת, נישא ועגול,
רקמת שומן עסיסית!
פלח מימין, פלח משמאל -
לחיי הנקב שבתווך ארים כוסית!

קדימה, לחמניות מתוקות שלי!

חבורנה אלי,
שבנה עלי,
ודאי קשה היתה הדרך.

אלקק את חורכן,
אדאג לכל צרכיכן
יחד - נמצא לחיים שוב ערך.


(ואם לשוני המשורבבת איננה מספקת,
כי מהון להון החלה מפהקת,
אנא, אל תשכחנה ואל תעלמנה עין -

להווה ידוע לכן, ברשותי יש גם זין.)