נשענתי על הקיר החיצוני של דלת הכניסה, המדרגות היו קרות
והלבנונית שלי קפאה, חלקה היה חשוף לגמרי לקור המתחזק בגלים
וחודר עד לשד עצמותיי, וחלקה המכוסה היה מתחרה מה שמזכיר מאוד
תחתונים שסבתא שלך הייתה לובשת! כן, מה לעשות?
ככה אני אוהבת את התחתונים שלי.
גופיית הסבא מלאת הכתמים של רוטב חמוץ מתוק שלך שאתה כל הזמן
אוכל, היתה הפריט היחידי שנמצא בידיי המגששות בשעות הבוקר
המוקדמות עייניי סירבו להפקח ולעזור בחיפושים.
אז כך אני יושבת עם תחתוני הסבתא שלי והגופייה המטונפת שלך,
בעיניים מקומצות, שעונה על הקיר בקור של תחילת ינואר, סיגריה
שמוטה בזווית הפה ושיער מבולגן מלא קשרים, מה שמעיד על משגל
ארוך שגנב הרבה שעות שינה משנינו.

טעות! מדובר כאן בעצם רק עליי ועל הסטייה החדשה שלי, לשבת
ולחכות לך שאולי סוף סוף תבין שהפעם אני מתכוונת באמת ובתמים
להינשא לך, יושבת... מחכה... מודיעה... ועד הצהריים אני
מספיקה:
להתחמק ולברוח מהבית הקטן שלנו שמוקף בגינה די מושקעת שטיפחנו
יחד.
עד שמגיע הלילה שוטף כוכבים שבו נפתחת הדלת בחריקה, והבית
חשוך... אתה ואישיותך הרומנטית יצאתם לחיפושים אחרי - כך אני
נרדמת ומתעוררת השכם בבוקר.

אבל הבוקר זה לא יהיה, הבוקר הזה יהיה מיוחד במינו כי הבוקר
תגיע - אתה, אישיותך הרומנטית, ביחד עם זר פרחים, ומבט של
כלבלב עצוב בעינייך בליווי של 2 בריונים, מנופחים, שיביטו בי
במבט מאיים, ישלפו נשקים, יטענו, יעבירו לאוטומט, ו..ירססו
אותי, שכל השכל שלי יישפך על הקיר הלבן שרק לפני שבועיים צבענו
יחד, הדם ינזל על גופיית הסבא המסריחה שלך, שאחר כך בטח תמסגר
בשביל צוחקים עם החבר'ה או בשביל להנציח אותי.
כזה אתה, רומנטיקן. תשב שעות עם תחתוני הסבתא שלבשתי הבוקר,
תתחוב את האף המשורטט שלך ותיתן כל כמה דקות שאיפה חזקה לריאות
- מלאת דם.

מה לעשות? ככה אתה אוהב את התחתונים שלי.