[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שי סגל
/
מערכת יחסים בין חלליות

הדוקטורט שלי עוסק במערכות יחסיים בין חלליות.
זה בגלל שאני כבר בתור ילד הבנתי שצריך לעסוק בדברים רציינים,
כי בסוף מתים.
לשאר החברים שלי לקח זמן להבין את זה לכן הייתה להם ילדות
מאושרת ולי ילדות רצינית.
עכשיו יש לי בגרות מאושרת ולהם בגרות רצינית.
"בקרה מבוססת ראיה של דינמיקת המצב היחסי בין שתי חלליות". זו
כותרת של המחקר שלי, זה ממש מצחיק שהגעתי לעסוק בכזה דבר. אני
מרגיש נוח עם המילה חלליות. כי זה אומר שזה שם רחוק ממני משהו
אחר.
בכלל הייתי צריך להיות סופר או חוקר בתולדות המקרא או שחקן או
עיתונאי חוקר. הדבר הכי חשוב שקרא לי היום זה שדיגדגו אותי
והוציאו לי לשון ועשו לי פפפפפפפפפפ עם שפה רועדת. ובחורה עשתה
את זה בשבילי זה היה כיף אמיתי. אני נגעתי לה באף ועשיתי
בזזזז. יצא לי גם לעמוד על שתי רגליים להתכופף לנער את הידים
שלי למטה ולעשות בלובלובלו תוך כדי. אלה דברים חשובים שאני
לומד לעשות ולמזלי אני מוצא את קבוצת האנשים והנשים שיודעות
להוציא את זה ממני בחוג למשחק. זה לא שאני באמת מאמין שמדברים
כאלה יגיעו לי רעיונות גדולים למחקר, אלא שמדברים כאלה תהיה לי
מנוחה אמיתית מהפחדים של עצמי. חשבתי היום על המשפט "אדם הכבול
בפחדים שלו" ועל כך שזה משפט מאוד מדוייק כי הפחד הוא כובל
קושר מונע מעשייה  ואני רוצה להיות אדם חופשי. חופשי מהפחדים
שלי. זה הדבר האמיתי בחיים. בבחורה שהוציאה לי לשון התאהבתי
מיד. זה לא חוכמה, את יודעת,  כי אני מתאהב בקלות בכל בחורה
שנותנת לי טיפה של תשומת לב. כמו שהתאהבתי בך כשראית אותי אז
עובר ליד המדף של הגבינות בסופר, ואמרת לי, תיקח רק תוצרת חוץ
-  הלשון שלך לא תתחרט.
בשביל לבקר מערכת יחסיים בין חלליות צריך לבנות מודל שיתאר את
המצב היחסי בינהם כי רק כך נוכל לדעת כיצד כל אחת מהן רואה אחת
את השנייה. ללא תלות בעולם החיצוני כמו זוג אוהבים שהולכים יד
ביד ברחוב ונראה שהם במקום אחר והם היו יכולים ללכת בים או
במגרש חנייה כי ברגע שהם מחזיקים יד ביד ונותנים מבטים הם לא
תלויים, אינוורינטיים לכל מערכת חיצונית. ככה אני צריך לתאר את
הלווינים שלי כזוג אוהבים. רק שלהבדיל מאהבה שסופה לדעוך אצלי
בלווינים יהיה חוג בקרה שישמור אותם יחד אוהבים למשך שנים
ארוכות.
המחקר שלי עוסק בבקרה מבוססת ראייה. כלומר שלווין אחד יראה את
השני וככה הוא יבין מה קורה איתו והוא ידע מה לעשות בשביל
לשמור על מצב נכון ביחס ללווין השני. זה כמו שאני ראיתי אותך
שהיית עצובה והבנתי שפגעתי בך וידעתי שמה שנכון זה שאחבק אותך
ואספר לך שפגעתי בך כי הייתי כבול בפחדים שלי וככה האהבה שלנו
נשמרה עוד קצת  עד שנפרדנו בסוף. אני מקווה שעם הלווינים אני
אצליח יותר. במערכת הבקרה שאבנה לווין אחד יוכל תמיד לשמור על
המיקום שלו ביחס לשני גם אם השני לא יעשה דבר. אבל שאת רצית
לעזוב אותי לא עזר לי כלום כי שום בקר לא יכול לשלוט בהתנהגות
שלך. קיבלתי חדר לבד בפקולטה זה רציתי לספר לך זה טוב כי ככה
אני אוכל לסגור את הדלת ולבכות.
הבחורה בחוג למשחק שהוציאה לי לשון הצחיקה אותי כשהיא סיפרה
כיצד היא ניגבה עם השמלה של הבובה שהייתה על המדף בשרותים בבית
של הדודה שלה כי ניגמר הנייר טואלט. שוב התאהבתי בה. היא גרמה
לי לצחוק.  את אף פעם לא הצחקת אותי כשאני חושב על זה. זה היה
צריך להיות הסימן הראשון בשבילי. יותר לא אתחבר לבחורות שלא
מצחיקות אותי ושלא גורמות לי לעשות שטויות מצחיקות. כי רצינות
יש לי מספיק משל עצמי לבד.
כשמעונינים לבסס בקרה על ידי ראייה יש בעיה מהותית. התמונה היא
שטוחה והעולם תלת ממדי, כלומר ראייה מפספסת מימד. כמו שאת למשל
ראית אותי כשנפגשנו בפעם האחרונה בקפה של שמעון. ראית אותי כפי
שביקשתי אך לא הקשבת. ופיספסת הרבה ממה שרצית להעניק לך.
בראייה ממוחשבת פותחו שיטות לשיחזור מימד העומק  מתוך מדידות
של תמונות מזוויות שונות אך אני יכול להבטיח לך למרות שמכל
זווית שהתבוננת בי ראו את האודם אם היית מקשיבה היית שומעת שזו
אמא שנישקה אותי על הלחי- כן הפעם בזכותך העזתי לבקר אותה בבית
האבות. ואת במקום להקשיב לי ולשמוע כמה אני אוהב אותך ששכנעת
אותי ללכת למרות כל הפחדים לא רצית לשמוע ממני אף מילה. אני
זוכר איך עמדת שם וצעקת "אף מילה'! אני רואה את האודם! שוב פעם
אתה בוגד בי? ככה רצית לבקש ממני לחזור? ואל תדבר איתי עכשיו
על אמא שלך זה לא מעניין אותי חתיכת בוגד" ראית נכון, ראית גם
את האודם וראית אותי שמה בוכה וראית איך כולם הסתכלו אך לא
הקשבת לי ופיספסת .

אז תדעי לך שבפעם הבאה שניפגש תסתכלי עלי מאיזה כיוון שתרצי,
אם לא תקשיבי לא תדעי מה אני מרגיש כלפיך, מקסימום תגלי עוד
כתם בחולצה.

כי זה ההבדל אני רוצה להגיד לך. בחלל אני יכול לצעוק ולצעוק
ואף אחד לא ישמע לא בגלל שללוינים אין אוזנים אלא בגלל שבחלל
אין תווך שישא את הקול שלי שהו תווך נושא לרגשות שלי שאני רוצה
שיחדרו אליך ישר ללב. זה ההבדל שכאן את יכולה להקשיב ולא סתם
הקשבה כזו שמילים חולפות לך ליד האוזן ואת עושה "כן" ו"ההם"
ו"כן" ו"אני מבינה". אלא הקשבה כזו שבא את מסתכלת לתוך עיני
ולא עושה יותר אף פעולה אחרת למרות שלמדתי שנשים יכולות לעשות
הרבה דברים בבת אחת אני עדיין מאמין שהקשבה דורשת את כל תשומת
הלב גם מאישה. וזה קשה אני יודע להקשיב לפוץ קשקשן כמוני
שמאוהב בתשומת הלב שנותנים לו אבל את כבר גילית שמאחורי כל
הקשקשנות שבי עומד אדם שאוהב אותך ולזה אני רוצה שתקשיבי ואת
זה אני רוצה שתדעי שגם שאת כבר לא פה והלכת לחיות עם גבר אחר
כי "האהבה שלנו נגמרה" כמו שאמרת את זה, אני חושב שהיא עדיין
קימת לפחות בצד שלי ותקחי את זה איתך שאת הולכת ליואב שלך.
"בעלי" עכשיו את קוראת לו. "בעלי" כאילו את חפץ שזקוק לאדון
אצלי את היית תמיד זוגתי ואני זוגך כי כשהיינו, הינו יחד,
שניים, שווים. לא משרתת ואדון. אולי כך את רוצה. פחות חופש
ויותר בטחון. כנראה שככה טוב לך כל כך קיוויתי שאת לא מתוכנתת
כמו כל האחרות, לפחות את בודקת זה יאמר לזכותך, מנסה דרכים
שונות. מחר אספר לך על הלווינים שלי למה בבטן יש להם גלגל
שמסתובב זה כבר קשור יותר לדרך בה כל לווין מיצב את עצמו כי
נראה שכמו אצל האנשים ההולכים על פני הארץ כך גם בלווינים
הטסים בחלל לפני ששנים יכולים לנוע ביחד, כל אחד מהם צריך קודם
כל לדאוג לעצמו.
(לנוע לבד)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עולם ישן עדי
יסוד נחריבה,
מגב כפוף נפרוק
העול.
את עולמנו אז
נקימה-
לא כלום אתמול,
מחר הכל!!!







המהפכה
שלא
נשכחה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/4/09 9:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שי סגל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה