[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








או: "מי אמר הולדן קולפילד ולא קיבל?"

הכל התחיל כשהלכתי לים עם כמה חברים. איזה חבר שלי החליט שהוא
כזה חכם. כל הזמן אמר שהוא שחיין יותר טוב ממני אז אמרתי לו
שהוא מזדיין בתחת (שזה נכון בלי קשר) ושאין לו סיכוי בכלל.
בקיצור, עשינו תחרות. במשך שעתיים שחינו בלי הפסקה והמירוץ היה
צמוד עד שפתאום שמתי לב שאני כבר לא כל כך מזהה את האיזור אבל
לא הפסקתי כי לא רציתי לתת לו לנצח.
אחרי שחייה של יומיים עדיין היינו צמודים ואז פתאום יצאה מהים
מפלצת ותפסה אותי ברגל. נבלה!!! נאבקתי בה אבל היא בלעה אותי.
בפנים מצאתי סכין אז חתכתי אותה ויצאתי החוצה ואז יצאה עוד
מפלצת אז דקרתי אותה בעין! ככה הרגתי איזה 7 מפלצות. את חבר
שלי המפלצות לא תקפו (כי הוא הומו).
איכשהוא הצלחתי לצמצם את הפער אבל הוא עדיין הגיע לחוף לפניי
וניצח אותי המניאק...

הגענו לחוף וכולם עשו שם דאווינים ודיברו כמו תיירים ופתאום
שמתי לב שכולם שם תיירים... ותיירות... באתי להתחיל עם איזו
"שוודית" שם אבל החרא הקטן הזה, כל מה שהיה לו בראש זה לתת לי
כאפה על העורף ולברוח.
איך התעצבנתי!! רדפתי אחריו כמו משוגע אבל לא השגתי אותו.
רדפתי אחריו איזה 300 קילומטר. בחיי! לא משקר!

בסוף איבדתי אותו וכבר התחיל להחשיך אז הלכתי לפאב להוריד כמה
בירות לפני שאני אמצא לי איזה מקום להיזרק בו. את המשך הלילה
אני כבר לא כל כך זוכר.
קמתי בבוקר והייתה לידי בלונדינית צפצפנית (לצורך העניין נקרא
לה צילה) והייתה לי טבעת על האצבע. לא הבנתי מה קורה פה, אני
הרי שונא טבעות, מה אני, ערס?
גם לא הבנתי מה היא אומרת אז שתיתי פחית בירה לארוחת בוקר ואז
פרצו לדירה 2 אנשים עם מדים ורובים ולקחו אותי משם. האמת?
דווקא שמחתי, הצילה הזאת התחילה לעשות לי חור בראש.
מעניין איך הייתי. בטוח הייתי מעולה, בטוח!

האנשים האלה שמו אותי באוטו שלהם והכריחו אותי ללבוש בגדים כמו
שלהם וכל הזמן רצו שאני אירק. לא הבנתי למה אבל ירקתי בכל זאת
והם נורא כעסו, איזה מוזרים. ואחרי הכל הם עוד המשיכו להצביע
עליי ולהגיד לי אירק, אירק אבל הייתי מספיק חכם לא ליפול לפח
הזה שוב.

העלו אותי למסוק ונתנו לי תרמיל כזה כבד עם רצועות ואני, בכלל
רק רציתי לתפוס את המניאק ולתת לו כאפה בחזרה.

בקיצור, טסנו לנו ככה בפנאן ופתאום ראיתי את הבית של חזי ובאמת
הוא כבר אמר לי מאתיים פעם אולי לקפוץ אליו, אז קפצתי.

שוב הם התחילו לצעוק אבל מהר מאד כבר לא שמעתי אותם והתרמיל
שהם נתנ לי נורא הכביד אז ניסיתי להוריד אותו ופתאום התחיל
לצאת ממנו סדין לבן. בהתחלה שמחתי כי יהיה לי יותר קל להוריד
את התיק הזה כשהוא ריק אבל ברגע האחרון הוא נפתס במשהו והתחלתי
ליפול מה זה לאט. כל כך לאט, לעזאזל, לקח לי מליון שנה.

בסוף נפלתי איכשהו בדיוק בבית שלי ואמרתי לעצמי שאני עייף ואם
כבר אנחנו בבית אז גם ניכנס, נתפוס איזו מקלחת ואז לחרופ קצת.
נכנסתי למקלחת פתחתי את המים ו... אין סבון.
ואז הרגשתי כאפה בעורף וראיתי את המנייאק בורח!
באתי לרדוף אחריו אבל דרכתי על הסבון שם והחלקתי עליו וקרעתי
את הרצועות בקרסול.

הוא השאיר את הסבון שם בכוונה, חובב סבונים, איזה הומו!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אל תשאל מה אתה
יכול לעשות למען
המדינה,שאל מה
המדינה יכולה
לעשות בשבילך

עובדיה יוסף
לאברך סורר


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/3/09 1:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מרק טננבאום

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה