איך זה שבאת בלי לומר
למה נשארת מאוחר
ידעתי שכל רגע ימרח לעולם
אהבתי אותך יותר מכולם

עכשיו שאת כאן
מרגיש לי לבד
מגדיל את הפער
פוגש זמן שעבר

תמיד מציירת
תמיד מורחת
תמיד מתרוצצת בין חדרי ליבי
משחקת תופסת פעם איתך, פעם איתי

שנה שלמה שאלתי, מתי תהיי שלי
עכשיו שאת כאן רק מחכה שתלכי
החדר הזה מכיל רק אותי
אותך קעקעתי  כבר עמוק בתוכי

פעם נלחמתי שזה יגמר
רציתי להקיא אותך, מהר
ועכשיו (את) מפנה סוף סוף את הגב
הערב הזה כבר לא נשכב

אזרוק עליך מילים אחרונות
כל הסיבות יהיו הנכונות
בין הכן והלא יהיה המבט העייף
זו אותה השיחה בפעם האלף

שוב תהיי אבודה
שוב תהיי חרוטה
שוב נאבד צורה

פעם אחרונה