[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עזבת לך
את עולמי הצר.
עזבת כך:
באין סיבה, ללא תכלית,
ואת ליבי השארת
בריק -
הוא עולמי הקר
שדר בך,
בעמקי נשמתך,
בעמקי עצמתך,
בעצמך.
בעצמך.

א. עוד הזעם גדול, עוד הכעס כואב,
  עוד הרגש פורץ וקולח.
  את ליבו שוב איבד השוטה הדואב
  ועל דווי את נפשו הוא שולח.

  הן אני השוטה, כי חשבתי לעצמי
  כי לאהוב ולהיות נאהב
  הוא דבר שגרתי, הוא דבר יומיומי,
  הוא דבר כה מובן מאליו.

  ולחלומות של אתמול אז סערת כרעמים
  והארת את עיניי בברק.
  את ליבי אז המתקת במיטב מנעמים
  והרוח בשערך שרק.

  הוא שרק, כי שימחת חלומות לילותיי.
  הוא שרק, כי יופייך הוא שירים!
  ועתה רק הרוח תקרע בלויותיי,
  כי זרקת את ליבי לפירים,

  לפירים של יאוש ורצון אמיתי:
  אנא היי איתי!

ב. ועתה,
   נפשי תחליף זהות
   כעטה
   על רוח איש שלא נוצר
   מעבר לעולם הצר
   (עולם מלא לאות).
    כשטה  
    על ראשי חלומות,
    על ראשי אלומות,
    עלומות.
     עלומות.  

    ואלומותייך -
    חלומות הן עלייך,
    אשר נבלו באביב, ולא ישובו
    לפרוח,
    כי נפשי השונה לא תזכור את יופייך,
    וגם איך
    שליבי האבוד רק נשרך לו אי - שם
    אחרי עלמות ששיר ערש נושן
    מלטף את פניהן הצחורות כשושן -
    כך אני נשרך אחרי ניצוצות אורך, שיסובו
    סביבי
    כשאנסה לשכוח
    את אשר על ליבי המרופט,
    הוא את!

    הו, אור!
    טובע בכפור
    שדר בנפשי,
    שאולי לא יסתיר את שמשי.
    הוא גובה של הר,
    הוא חום במדבר,
    הוא רוע בצר -
    גובל בתוכי  
    הוא
    רוחי.
   
    ואולי גם שירים לא ידמו לחינן
    של עלמות העולם הסואן,
    אך אולי אהבותיי שוב יאבדו ואינן
    אז תפילה בראשי תקנן:

    לו רק יכולת להציל עולמי...
    לו רק היית עימי...

ג.  גם נפשי וליבי, כבר אינם בגופי,
    ואני, כנידון לגזר מוות,
    רק ממתין בשקיקה אל מותי, אל
    סופי
    אך על דין מה נעשה לי העוול?      

    הן אני אהבתיך! הן אני כיבדתיך!
    הן אני סוגתיך בעטי!
    ומזגי הגוסס כה אביך.
    כה אביך!
    הן אני מתערפל לאיטי...  

ד.   אך שם,
    בזוהר דרומי,
    כמו בחלומי,
    זו את וצחוקך לי קורא!
    אך שניכם רחוקים,
    אי שם בשחקים,
    אך לי עוד
    אחכים
    כשארחף עד אי - שם,
    לבורא.

    אז אני על כנפי אהבה ורינה
    ארחף לקראתך, אהובה!
    ולמעלה איתך גם שרויה השכינה,
    אך למטה, קרקע חרבה.  

    ואני לקראתך עוד קרב וקרב
    וקרב,
    מתקרב,
    ו
    נ
    ו
    פ
    ל

    וכמו הקרקע גם אני כה חרב
    ואכאב בעולם כה אפל.  

    אז אזעק למרום מגיהינום גופריתי:
    "אנא היי איתי!  
     גבירתי!
     עלמתי!
     אהובתי!
     היי איתי!
     איתי...
     אי..."








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-מכירה את זה
שכולן רוצות
לשכב איתו?

- לא

- נעים מאד
יוסי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/9/08 12:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יוד טנדנט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה