בלילות אני סופה
המתחוללת מחוץ לחלונם של אנשים
והם רואים, ומרגישים
אך איש לא קם לעצור את ההרס
ובימים אני טפטוף גשם חלש
נוגעת ומחלחלת בעדינות
ובדממה הזאת,
אני סוללת את דרכי אל ליבך
בלילות אני הסערה הגדולה
מפחידה ילדים קטנים
והם בורחים אל מתחת לשמיכה
ורק לי אין לאן לברוח
ובימים אני השמש
צורבת בעורך נמשים
מפוזרים על העור, כמו כאב
כמו אהבה ללא גבולות.
12.6.08 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.