זה מתחיל עם 4 קירות ודירה עירומה
צריך להספיק את המרחק בין הבית לעבודה.
ואז אתה מתחיל לרוץ בלי מטרה, נושם נשימות קצובות ומדודות
קודם בשביל מה שמוכר אח"כ ללא סיבה עם כזו או אחת ממש מקסימה.
אתה לא שוכח ומנסה לארגן שנה וקצת למרחקים ושורות
משנן דפקים וקצבים ממש כמו להנדס רגשות.
ואז מבלי שים לב עוברים ימים חודשים, עוד מעט גם שנים,
אני במקום שלא רציתי להיות וכך גם אותם הקירות, זכרונות.
אתה ממשיך הלאה עם תוכנית הטיפול שהיתה כל כך טובה,
טובה כל כך, עד שלא שמתי לב שלא הבטתי לאחור.
לא רצית לראות
לא רצית לזכור
את מה
שהיה
וניתן
לצבור |
