רון סלעים / חסד |
את כל אהבת נפשה
אינה מבינה הכל בחייה
בוהה לאלוהיה
בשדה אבדה ציפור
דופקת בשעריה
חגה כאור לבן
כחסד בעיניה
הם שבו כל בניה
סוגרת שערי ביתה
עוד יום שקט עבר
מודה לאלוהיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|