[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רונן הורנונג
/
אגדה מוזרה

אחרי כל לילה שהסתיים לו, היה קם השכם בבוקר, יוצא אל גנו,
אומר "בוקר טוב" לגנו ומיד מתחיל במלאכתו. היה עובר בין כל
העצים והפרחים, משקה ומטפח אותם כאילו היו ילדיו, מדבר אליהם
ברוגע, לוחש לפרחים בשקט כאילו לא רוצה שאף אחד ישמע מה הוא
אומר להם.
אחרי שהיה מסיים, נכנס לביתו הקטן, לוגם ממיץ התפוזים שהכין לו
מהתפוזים שקטף בגינה. חותך בעדינות את הלחם, ומורח עליו את
הריבה שהכי אהב, ריבת דובדבנים.
יום אחד חשב לעצמו, מה אני אוכל לעשות היום חוץ מלעבוד בגינה,
הסתכל על הבית, ראה שהוא מסודר, הסתכל על מיטתו וראה שהיא גם
מסודרת. המשיך הוא לחשוב ולהסתכל לכל עבר, עף עם מחשבותיו הרחק
לאי שם, פתאום צץ בראשו רעיון, לצאת לגינה ולגשת לשיח הקטן שאת
פירותיו אף פעם לא קטף.
יצא מביתו האיש הקטן, מתבונן בגנו בפליאה כמו ילד קטן, מתרגש
מכל פרח ופרח, מתקדם בצעדים קטנים בגינתו, מרים ראשו לכיוון
העצים הגבוהים, מסתכל בשורשיו של העץ הכי גדול בגינתו, מתקדם
לעבר השיח לקטוף את פירותיו הלא ידועים.
נדהם מיופיו של השיח, עומד, מתבונן, ראשו שט בעננים, מחליט
שזהו, הגיע הזמן לקטוף את הפירות כי אם לא יקטוף, הם יפלו
לאדמה וחבל עליהם. הוא החל לקטוף את הפירות, מאושר עד אין קץ,
חושב כבר איך יוכל לאכול את הפירות וליהנות מהם סופסוף, הוא כל
כך עמל קשה כל יום בשביל הגן שבאמת הגיע הזמן ליהנות מהפירות.
נכנס לביתו עם חופן קטן, לוקח קערית קטנה בשביל שטיפת הפירות,
הוא החליט להכין מהם ריבה, למרות שהוא אוהב רק אחת, ואז לאכול
אותם  בסנדביץ' כמו שהוא אוכל בארוחת הבוקר.משסיים את מלאכתו
היפה, התיישב על השולחן והכין לו את הסנדביץ', מרוצה, על פניו
חיוך ענק ושמחה ענקית.
נוגס בסנדביץ' ונהנה מהטעמים, נוגס עוד ביס קטן ואז הוא החל
להרגיש שמשהו קורה לו, הוא הרגיש שיש לו שינוי בעצמו, שהוא
לועס את הסנדביץ' אבל לא מרגיש את הלעיסה.  
בעודו מתיישב, נעצר , מהרהר, "מה קרה לי"?, האם ייתכן שאני
הוזה, האם ייתכן שפירותיי שגידלתי וטיפחתי אינם בשלים, קול
עונה לו, "אתה בסדר העולם דפוק".
"מי אתה?", שאל בתמיהה לדעת ?
אני הוא הזרע הקטן שקיים בפרי, אני אהיה איתך עד שתחליט שאתה
רוצה שאני אלך.
"למה דווקא אני?", "למה דווקא עכשיו?"
אל תיכנס לזה עכשיו, אם הפרי טעים לך, אולי אוכל להראות לך
עולם אחר מכפי שאתה מכיר.
אל תפחד, קח נשימה עמוקה ובוא איתי, כשאתה זורע את הזרעים,
כשהם כמוני בעצם, קורים המון נפלאות, הזרעים משתוקקים לגדול
ואני בכלל כבר מת לראות את העולם.
נראה לי שהפירות אינם בשלים, אני אפסיק לאכול,  
בבקשה היה סובלני, אל תפסיק, השתדל להאמין בי ואולי אני אוכל
להמחיש לך טיפה יותר.
בעולם שלנו יש גמדים קטנים שרוכבים לידנו על נמלים, הם
מתבוננים בנו כשם שאתה מתבונן בנו, והם אפילו מדברים איתנו. הם
לבושים במכנסיים צבעוניות וכובע של ליצן לראשם, פשוט לא יאומן
כי יסופר.
די, אני מבקש ממך להפסיק, זה לא ייתכן שאני שומע את קולך ואני
לא רואה אותך. בחירתך שלך שגויה, מעבר לעולם שלי יש עוד דברים,
כמו עמקים מוקסמים שאף פעם לא משעמם שם.
יש את פינת השעשועים לזרעים, פינת מתנפחים, פינת ישיבה עם
גמדים, הם לפעמים גונבים את האבקה לדבורות כה שיש לנו אגדה
מוזרה , קטנה שכזאת.
תגיד, אמרת לי שאם אני אחליט שאני רוצה שתלך אתה תלך, אז למען
השם מה אתה עדיין עושה כאן. בוא, אל תלך, הולך להיות לנו כיף,
אני אראה לך עולם שונה, מצחיק ולא משעמם בכלל. קצת סבלנות לא
תזיק לך, גם ככה עוד מעט אני אאלץ ללכת אז תחליט מהר בשביל שלא
תפספס שום דבר.
לא נראה לי שאני אבוא איתך, נראה לי שזה הכול חלום אחד גדול,
אני אמשיך בשגרת חיי ואני מאמין שאני איהנה יותר.
בחירתך שלך שגויה, אני חושב, אני אלך לי כעת ואם תרצה שאני
אחזור, תוכל למצוא אותי בגינה וליהנות ממני כמו עכשיו. עכשיו
ידיד אני הולך, בבקשה תחזור לבקר שוב, יהיה כיף. אם יהיו אילו
ספקות, דע כי הייתי אמיתי.
הגנן התיישב לו, לא מעכל את שעבר עליו בדקות האחרונות, לא
מאמין לשום דבר מסביבו, שואל את עצמו האם היה זה רק חלום? נשכב
על המיטה, מסתכל בחלון, ורואה את גינתו, יודע כי מחר יום חדש,
עם אהבה אחת, ריבת דובדבנים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גם אני יודע
לשרוך את
השרוכים וזה לא
אומר שיש לי חוש
הומור!




-היפנוטי


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/3/09 10:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רונן הורנונג

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה