אני רוצה להרים כוסית
לכבוד החלל הראשון שלנו בפלישה הקרקעית
שחגג  מסיבה אחת פחות מדי
שידע מלחמה אחת יותר מדי.

אני רוצה לפתוח בקבוק שמפניה
לזכר כל אלה שיאבדו את חייהם בקרוב
כדי להציל אותי.

אני רוצה לשמוח כל עוד אני בטוח
חי ונושם והשמיים מרקדים לי זיקוקים
כאילו אומרים: בואו, כייף פה, חיים!

אני רוצה לספור לאחור
להתחיל, כרגיל מעשר,
אבל הפעם לא להפסיק באפס,
להמשיך אחורה, להמשיך ולהמשיך
עד שמישהו יוכל, בהן צדקו,
להבטיח, גם לקיים
שנה טובה יותר.