זוכר שבת רחוקה,
שיער מוטל על שוקי
וידי משוטת בלט בין בטן לגב
זוכר שקט עצום וכל אחד בספרו
שקט נעים הוא, לא מהדהד, לא מתגלגל
כל אחד לבדו אך בכל זאת ביחד
זוכר איך הייתי ושלווה ונחת ועצב,
עצב על מה שידעתי שיום אחת אאבד
זוכר איך היית
פשוטה, אמתית ורעבה לעכשיו
זוכר טוב,
כלכך טוב ונכון
אך הוא חמקמק, מתפתל בין כותלי זיכרוני
ההיה הוא או שמא עכשיו מתעתע הזמן
לא, זוכר טוב,
אושר שלי ושלך
הזוכרת?
טוב שהיה זר לי כמו אי לא מוכר
שכמוהו לא להצלחתי לתפוס, להבין
טוב מהסוג שמישהו כמוני לא יכול לקבל
לא ראוי לי כמוהו, לא נסבל בשבילי
זוכר גשם דופק על חלון
רעש טיגון ומים זורמים
זוכר אותי רואה אותך
את מתנועעת ממחבת לכיור
וכמה אהבתי באותה השנייה.
זוכר אותך מסתובבת אליי,
בפליאה, במבט של שמחה ובלבול
ואת לבי מתפקע אך הפה לא נפתח
עוד הזדמנות של לומר כמה אושר וכמה אוהב
נבלע בחלל השחור שבינך לביני
זוכר עליות וירידות
ורגע של שקט ורגע סוער
ואת דוברת אהבתנו השוקעת בין גלים צוננים
גל של תקווה וגל של ייאוש זה כל מה שנשאר
ומלח צורב בעיניי ומזיל עוד דמעה
לא זוכר איך לחיות בלעדייך
אך זוכר היותי, זוכר שפעם הייתי.
כמו דג באקווריום שמשוטט מתוסכל
ומחזיק זיכרון מרוחק של אבדן, של טעם
של ים שכמעט ונשכח אבל עודו מתדפק על קשקש
זוכר שהיית מוחשית שהיית אמתית וחמה
שידעת לאהוב וידעת לקבל
זוכר שהיה
זוכר שהיינו
זוכר שהייתי
זוכר היותך
הזוכרת?
לרוני שהייתה פעם שלי
22.06.08
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.