|
בא האופל הלילי לסחוף אותי איתו
ריחוף קליל מעל לשטח המים ביני לבינו
העננים מתעופפים והשחור מצליל
מבעד לדוק של ערפל זוהרים כוכבים
בתודעה שמימית הם לי מצטלצלים
גופי ממחיש לי כאב אדיר
לחוש אותו איתי בין פינות השיחים
לגלות לו את פני, רזיי הנחבאים אל הכלים
המכשף שלי
הפכת הכל ללא מוחשי
חושיי נתחדדו במועקת תחושותיי
אך הקסם שלך נותר באוויר שמעליי
אין מילותיי מספיקות בכדי לפטור אותי
מעוצמת הנחשולים המתגוששים בינות קירותיי
ואני נזרקת מעלה מטה במערבולת ציוריך
מחכה שאחד הפרחים ייגע בי בעליו הריחניים
מחכה להיות מתחתיך ומעליך
מתעכבת לקסמיך. |
|
|
מי יודע ?
סבא צולע.
למה עוד לא
סידרו לו
מדרסים?
ולמה לאמא שלי
אין תשובה אף
פעם?
א יידישע דוטר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.