|
יש כאן חדר אדום
ואת עומדת במרכזו
אין לדלתותיו צירים
כך שאת נשארת בתוכו
בקיר חלון חסר ידית
חלון משוריין לראווה
אני עומד מעברו השני
ואת מסתכלת עליי בתמיהה
אין לי דרך להוציא אותך מהחדר
אני רוצה אבל לא יכול
את רק יושבת ולא עושה כלום
נראה שלך רק טוב
מנסה לשבור את החלון
אך כל מאמציי לשווא
את שולחת לי חיוך
ואני ממשיך בקרב
את לא מבינה מה
איך וכמה את עושה
אולי בעצם את כן מבינה
ואז רק נשאר הלמה
אין לי דרך להוציא אותך מהחדר
אני רוצה אבל לא יכול
את רק יושבת ולא עושה כלום
נראה שלך רק טוב
אז צאי לי מהלב כבר כי אני לא יכול
אני כבר לא יכול לסבול
צאי משם נו כבר צאי לי מהלב
זאת לא אשמתי שאני אוהב |
|
|
"היה זה יום
אביב בברלין
הנצורה. הפרחים
פרחו, הציפורים
צייצו, היטלר
ואווה בראון
התאבדו. ז'דק
נכנס לחדרו..."
המקום השלישי
ברשימת הפתיחות
הגרועות בכל
הזמנים לרומן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.