בין ההרים, בין הגבעות
שוכן לו יצור עם הרבה מוחות
את כל הספרים בעולם הוא קרא,
עיין בתמונות
ראה עולמות.

דבר אחד הוא לא שכח -
ילדה קטנה, ושמה לילך.
אוהב אותה רק מרחוק
רוצה איתה את חייו לחלוק.

בחלומות עליה הוא חולם
רוצה שבחיים היא לא תיעלם,
רוצה שהחלום לא יגמר
לבוא, ולהושיט לה זר.

לילה אחד, הוא היה נרגש
לחלום עליה מחדש
לראות את יופיה,
להזכר בדמותה.

תמיד בליבו הוא זוכר,
איך הוא לא רצה, להיות ער,
רצה עליה לחלום תמיד,
אולי, מי יודע, יהיה להם עתיד.


שיר קצר, תגיבו, תערו לי להישתפר...